זעתרי נ' מנורה חב' לביטוח בע"מ

פסק דין

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

רקע כללי

לטענת התובע, ביום 31/5/2008, כאשר נהג ברכבו מסוג הונדה, מראס אל-עמוד לכיוון רמאללה לצורך קניות, נוכח לגלות כי קיים תקר בגלגל קדמי שמאלי; הוא עצר את רכבו בצד הדרך לצורך החלפת הגלגל; תוך כדי החלפת הגלגל, התעקם המגבֵהַ באופן מפתיע וגרם לנפילת הרכב וחלק ממנו על ידו השמאלית אשר נתפסה מתחת לרכב, וכתוצאה מכך נגרם שבר במרפק ידו השמאלית.

הנתבעת הינה חברה לביטוח בע"מ אשר ביטחה את רכב התובע בביטוח חובה בזמנים הרלבנטיים לתאונה. הנתבעת מכחישה את עצם אירוע התאונה כמתואר על ידי התובע.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את העדויות מטעם התובע, ועיינתי במכלול חומר הראיות שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע לא הוכיח את גרסתו מעבר למאזן ההסתברויות ולפיכך דין התביעה להידחות.

התובע תמך את תביעתו בתצהיר שלו ובתצהיר של אחיו, מר זעתרי ג'יהאד. התובע תיאר את נסיבות התאונה בסעיפים 2-5 לתצהירו. בסעיף 2 לתצהירו התובע אינו מציין כי אחיו ג'יהאד נסע יחד איתו ברכב; בסעיף 6 לתצהירו מציין התובע שלאחר שהרכב נפל על ידו, אחיו ג'יהאד, בעזרת אנשים שהוא לא מכיר, הרימו את הרכב בידיים כדי לשחרר את ידו התפוסה; לאחר מכן אחיו ג'יהאד, בעזרת אנשים, הובילו אותו לקבלת עזרה ראשונה וטיפול רפואי במרכז הרפואי אל-חיכמה הנמצא בשכונת ראס אל-עמוד בירושלים.

במהלך עדותו, מסר התובע כי אחיו ג'יהאד נסע יחד איתו ברכב לרמאללה, שעה שאירעה התקלה והתאונה בעקבותיה.

בתצהירו חזר גי'האד, אחיו של התובע, על גירסתו של התובע.

ואולם, חומר הראיות מעורר חולשות ותמיהות בגרסתו של התובע. כך, למשל, בתעודה הרפואית הראשונה שנרשמה בעקבות קבלתו של התובע במרפאת אל-חיכמה (נ/7) לא נרשם כי התובע נפגע בתאונת דרכים.

גם בטופס חדר המיון שנערך בבי"ח הדסה הר הצופים לא נרשם באנמנזה, בתיאור הפגיעה של התובע, כי התובע נפגע בתאונת דרכים. הרישום "ת.ד.", אשר צוין בראש העמוד הראשון בכתב יד ושלא ברור על ידי מי הוא נרשם, אינו יכול ללמד הרבה; ניתן היה לצפות כי בפגיעה מסוג זה, שהתובע יתאר את נסיבות פגיעתו בצורה ספונטנית ואינטואיטיבית לרופא.

זאת ועוד, בתצהיר שהתובע הגיש בתמיכה להודעתו על תאונת דרכים מיום 10/6/2008, (נ/8), הוא ציין בסעיף 4 כי מיד לאחר שהג'ק נפל והרכב נפל על ידו, הוא התקשר לאחיו ג'יהאד וביקש שיפנה אותו לקופ"ח הסמוכה. דברים אלה שנרשמו בתצהיר תחת אזהרה על ידי עו"ד, מנוגדים למה שנמסר בתצהיריהם ועדותם של התובע ואחיו ג'יהאד, שלפיהם אחיו ג'יהאד נסע יחד עם התובע ברכב בעת אירוע התקלה והתאונה.

סתירה זו הינה מהותית, וזאת בשים לב לכך שהיא מוצאת ביטוי בתוך תצהירים תחת אזהרה, וקשה לקבל טענה שהדברים נמסרו מתוך טעות או בהיסח הדעת.

כך גם בהודעה על תאונת הדרכים שהתובע מסר למשטרת ישראל (נ/9) צוין על ידי התובע כי : "לאחר שפירקתי את הגלגל לצורך החלפתו נפל הג'ק והרכב נפל על ידי הימנית" (ההדגשה שלי ע.ע.).

גם כאן עולה סתירה ממשית בין התצהירים והעדויות של התובע ואחיו, שלפיהם הוא נפגע בידו השמאלית ולא בידו הימנית.

כמו כן, בתצהיר (נ/8) וההודעה למשטרה (נ/9) נרשם שהג'ק נפל, ואילו בתצהירו ובעדותו בביהמ"ש מסר התובע כי הג'ק התעקם והחליק תוך כדי הרמת הרכב, ולא שהג'ק נפל.

זאת ועוד, מנגנון פגיעתו של התובע מעורר תמיהה ביחס לתיאור התאונה, שכן מהחומר הרפואי ומעדותו של התובע עולה כי התובע נפגע במרפק כף יד שמאל. תמוה מדוע היה התובע צריך להכניס את כל כף ידו מעבר לדראם של הרכב באופן שהדראם נפל על מרפק כף ידו; סביר להניח שפעולת החלפת הגלגל מתבצעת מכיוון הדראם החוצה, ולפיכך סביר להניח שהתובע ייפגע באצבעות ידו ולא במרפק היד שמהווה חלק פנימי יותר ביד.

תמיהה נוספת בתיאור נסיבות האירוע על ידי התובע נעוצה בכך שהתובע מסר כי לאחר שהרכב נפל על ידו באו אנשים, הרימו את הרכב והוציאו את היד שלו (ראו עמ' 13 לפרוטוקול הדיון, ש' 26); ג'יהאד, אחי התובע, מסר כי הוא זה שמשך את ידו של התובע, וכשנשאל מדוע בכלל היה צריך שמישהו ימשוך את ידו של התובע, ומדוע התובע לא היה יכול למשוך את ידו בכוחות עצמו הוא השיב: "אני לא זוכר בדיוק" (ראו עמ' 22 לפרוטוקול הדיון, ש' 11-15).

נוכח כל האמור, סבורני כי התובע לא השכיל להוכיח את תביעתו מעבר למאזן ההסתברויות, ולפיכך התביעה נדחית בזאת. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסכום כולל של 3,000 ₪.